לפני שנה, ר"ח תמוז, הגיע אלינו הנס המתוק הזה-נדבי שלנו! אושר שאין לתאר הוא הביא איתו אחרי כל כך הרבה ציפיה..
המון מזל טוב מתוקי! שתמיד תחייך את החיוך הגדול והמתוק שלך שמדביק את כולם! אין ספק-שהיינו עושים את כל הדרך הזו שוב.. אתה שווה את הכל!
מפרסמת פה את הדברים שאמרתי בברית של נדב שלנו. לקח לי שנה לפרסם את זה. ראשית-כפרסום הנס והודיה עצומה לקב"ה!
ושנית-עם קצת לחצים, התייעצויות והפתעות במשך השנה הזו, עושה את זה עכשיו לטובת כל מי שזה יעזור לו באיזושהי דרך (תמיכה, עידוד או כל דבר אחר..)
בד"כ אני לא נוהגת לדבר באירועים אבל הפעם אני מרגישה צורך להודות ולפרסם את הנס האישי שלנו. אין ספק שכל לידה היא נס. אבל בלידה הזו הרגשנו נס מיוחד!
נספר בקצרה את מה שעברנו עד שנדב הגיע אלינו.
מעט מאוד אנשים(ההורים שלי ושלוש חברות טובות) יודעים מה עברנו בשנתיים האחרונות. ב"ה זכינו באיתי ואורי המקסימים והמתוקים. סה"כ משפחה נורמטיבית, 2 הורים, 2 ילדים והרבה אושר.
לפני הלידה של נדב עברנו שלוש הפלות רצופות בשבועות מוקדמים.
פעם אחר פעם קיבלנו את הבשורה ולמרות הקושי והעצב הגדול הזכרנו לעצמנו שזכינו בשני ילדים מתוקים ברוך ה', זה ממש לא מובן מאליו והיה ברור לנו שאנחנו ממשיכים הלאה, חדורי מטרה.
בהריון של נדב היינו מלאי תקווה וחששות גם יחד כמו בהריונות הקודמים.
עברנו בדיקה ועוד בדיקה, הבנו שעד הלידה שום דבר לא וודאי. עד שאנחנו לא רואים את הילד, אנחנו לא רגועים. לילות ללא שינה, מתח וציפיה מטורפים לקראת כל בדיקה. תפילות שהכל יעבור בשלום..
ואנחנו עוברים את זה, לאט לאט, כל יום מרגיש כמו נצח.. עוד בדיקה תקינה, ועוד אחת, ודופק, שנשאר.. וסקירות תקינות. מתחילים לראות פרצוף, איברים… ואנחנו מאושרים!
בשבוע 41+3 הבחורציק החליט להראות סימנים שבא לו לצאת… זו היתה לידה מדהימה! או כמו שאמא שלי קראה לי "נשיונל גאוגרפיק". הקטנצ'יק הזה התבשל טוב טוב, לקח את כל הזמן שבעולם בזמן שכולם בחוץ מחכים לו בציפיה גדולה. והציפיה לא איכזבה! קיבלנו נסיך אמיתי.
הרגשנו שזה ניסיון שלנו שאנחנו צריכים לעבור. האמנו שיהיה טוב ותכננו לספר, לשתף ולהודות על הכל אחרי שנעבור את זה. והנה אנחנו פה. בברית של נדב שמבחינתנו היא מסיבת הודיה עם הקרובים והאהובים שלנו.
מה שמדהים זה שתאריך הלידה המשוער של נדב (23.6) היה בדיוק תאריך הלידה המשוער של ההפלה הראשונה. בתוך שנה היו לנו 4 הריונות. 3 מהם הסתיימו בצורה נוראית ואחת בצורה מדהימה.
כל ההריון הזה היה מלווה בהרבה חששות. כל בדיקה, הכי פשוטה שיש היתה עבורנו צעד משמעותי בדרך למתנה הגדולה הזו.
יש שיר של מאיר אריאל "מודה אני" וכך הוא שר:
" מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי"
אומרים שצריך להודות על הרעה כמו שמודים על הטובה. זה נשמע מאוד קלישאתי ואפילו לא אפשרי. אבל מניסיון- כשמגיעה הטובה אחרי הרעה, מעריכים אותה הרבה יותר.
תסתכלו על כל הטוב שמקיף אותנו וגם כשיש רע, תהיו אופטימיים, זה רק חלק מהדרך לטוב גדול! כמו נדבי שלנו.
תודה לה' על כל הטוב שהוא מביא לנו. עם הנסיונות, הקשיים וההתמודדויות.. בסה"כ אין תלונות!
תודה רבה לניר-שעובר איתי את כל המסע הזה יחד, יד ביד והיה ועדיין שותף מלא להכל. תומך ומכיל. עוזר לקום, להתקדם ולראות את הטוב כל פעם מחדש..
תודה לאיתי ואורי המדהימים שנותנים לנו כל יום משמעות לחיים ואושר גדול!
ותודה לנדב המתוק שהצטרפת אלינו למשפחה. חיכינו לך כל כך הרבה!!
שניפגש רק בשמחות! אמן!
