על עצמי

הי שמי סיון פוטש

נעים להכיר, למרות שהלוואי וזה היה בנסיבות אחרות.

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה הייתי בת 35, נשואה לאבנר ואמא לאורי המהממת שהייתה אז בת כמעט בת שנתיים וחצי.
היום עדיין נשואה ואמא לאורי, וגם אמא לקורני הנסיך, גם עשיתי הסבת מקצוע לדולה🙂 וגם בעלת הפורטל "דולה ישראלית".

ב12 לינואר 2020 חוויתי בפעם הראשונה אובדן ואבל לאחר שגיליתי שהחיים שצמחו בתוכי פסקו, עולמי חרב ובעל כורחי נאלצתי ללמוד איך להתמודד. כל מה שעברתי מאז כתבתי..וזה המסע שלי.

הפתק הראשון שרשמתי עדיין שמור לי, רשומות בו השאלות שבעלי שאל את חברה שלנו לגבי ניתוח גרידה, ממש קצת זמן אחרי שגילינו בבדיקת שקיפות עורפית,בשבוע 11 שאין דופק, אני כתבתי והוא שאל, כי לא הייתי מסוגלת לדבר מבלי להתפרץ בבכי.

"זה הרדמה מלאה? מרגישים משהו? ישר את מגיעה ומרדימים אותך? ואז הם מתחילים? מה הם עושים בדיוק?…"

פרטי? למה אסותא אבל?.."

אני זוכרת שהרגשתי שהיה לי כל כך קשה להתמודד בנוסף לבשורה עצמה, עם להבין איזה פרוצדורה אני צריכה לבצע כעת כי העובר לא נפל באופן ספונטני, למעשה הייתי כל כך שבורה נפשית שפשוט לא יכולתי לתפקד ואבנר בעלי היה זה שנכנס לפורומים, דיבר בטלפון עם חברה שחוותה אותו הדבר ולמעשה תפקד בשבילי כי אני לא הפסקתי לבכות ברגעים האלה, הוא ואמא שלי היקרה היו הקול שלי בכל מה שהיה צריך לטפל.

אם זו הסיטואציה שאת נמצאת בה עכשיו תעברי לעמוד גילית על הפסקת הריון

אחרי ההפלה הזו 6 ימים התאבלתי, בכיתי ללא הפסקה, ריחמתי על עצמי, הסתגרתי וכמה שכאבתי. הכאבים מהניתוח(גרידה) באמת שהיו זניחים, הכאב הכל כך חזק הוא הכאב של הנפש שלא יודעת מנוח בימים האלה.

באחד הפוסטים שרשמתי אחרי ההפלה השנייה תיארתי את ההרגשה שחוויתי כששוב באותה בדיקת שקיפות עורפית, הפעם בשבוע 12,זה קרה שוב, הגרוע מכל,שוב לא נמצא דופק.

"כאילו ישבת לך על הר גבוה הסתכלת על הנוף המעלף שתית כוס יין ונהנית מהרגע.. ושניה אחרי בוםםםםםםםםםםםםםםםםםם
קיבלת בעיטה מפוצצת לפנים שהעיפה אותך ברגע מהצוק עד לתחתית ההר, את פצועה מדממת ובשוק כל כך גדול שאת אפילו לא יכולה להבין כמה נפצעת."

 

אז למה יצרתי את האתר הזה וממשיכה ליצור אותו?

 מכמה סיבות שבעיניי לפחות מאוד חשובות:

 

  • כי נשים רבים עוברות הפלות כל יום ועדיין כשעברנו את הבדיקה הראשונה שבישרו לנו שאין לעובר דופק ידענו רק על חברה אחת שזה קרה לה!! ואם לא היא, היינו יכולים להיות לבד עם הבשורה הנוראית מבלי לדבר עם אף אחת שתדע איך אנחנו מרגישים ומבלי היכולת להתייעץ. ובעמוד גילית על אובדן הריון אני מפרטת על החוויה שלי לגבי הפרוצדורה לסיום הריון.

  • כי אני קוראת פוסטים כמעט כל יום של נשים שכואב להן ואני מרגישה את הכאב שלהן ואת המצוקה.
    אני הייתי שם אני הרגשתי את הכאב שלך ובגלל זה אני רושמת פה..אני עברתי 3 הפלות בתקופה של שנה וקצת (2 הפלות ראשונות בחצי שנה)
    ודווקא מהמקום הזה אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שכל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי ונכון ומתאים! את עוברת משהו שהחיים פשוט לא הכינו אותנו אליו וזה מטלטל ומפחיד ומכעיס ומאוד קשה לדעת איך להתמודד עם דבר כזה בכלל..

  • אני פה גם בשביל להגיד לך אל תכעסי או תתאכזבי מאמא שלך או מבעלך או מחברה שלך אם הם לא מבינים, קשה מאוד למישהו שלא עבר את זה להבין.. אבל אני בטוחה שהם רק מנסים לעודד ממקום חיובי ולא ממקום של לבטל את הרגשות שלך.

    ואני שמבינה..
    אומרת לך אל תדפדפי, אל תנסי להעביר את זה, זה בסדר להיות לא בסדר.
    ואני פה גם לחזק אותך ולהגיד לך שיהיה בסדר ולהחזיק לך את היד מרחוק ולתת לך חיבוק ענק ואולי גם תקווה כי אני באמת מבינה את עוצמת הכאב ואני באמת התגברתי ושוב מאושרת..
    מנסיוני ככל שתדברי ותשתפי יותר (כמה שלא בא לעשות את זה) ההרגשה שלך אחרי תהיה יותר טובה, אל תדחיקי ואל תתביישי ואם את כועסת תכעסי ואם את צריכה אני אכעס על העולם ביחד איתך:)
    ואם תרצי לדבר באהבה❤️

אני הצלחתי לקחת את החוויה הנוראית כל כך שחוויתי ולתעל אותה, לא בקלות בכלל, לנקודת אור.
עברתי תהליך ריפוי שלא הכרתי כי אף פעם לא חוויתי משבר שהשפיע עליי בעוצמות האלה וחשוב לי שכל אחת תכיר שקיימת הזדמנות ובחירה בזמן משבר.

אני מרגישה שגיליתי "אמת" חדשה ואני חושבת שאם את לא מכירה אותה או לא מספרים לך עליה את יכולה בקלות להשאב לדכאון, רחמים עצמיים וחזרתיות של ה – what if..(מה היה קורה אם..) ולא באמת לצאת מזה ולהמשיך הלאה.

משפטי הניחום הידועים "הזמן ישכיח" "תני לזה זמן" -מה שאני נוכחתי לדעת שזה לא בהכרח נכון, הזמן ישכיח במעט את הכאב כן אבל אם את סומכת רק על זמן שיעביר את הכאב את עלולה להתקע איתו ולהמשיך עם הסבל. מנסיוני האישי צריך לעשות קצת עבודה עם עצמך ולהשלים עם מה שקרה ומה שנוכחתי להבין הוא שחשוב לחזור להיות  מאושרת ושלמה עוד לפני ההריון הבא ולא לתלות בהריון הבא את האושר שלך.

כמה ימים אחרי שחוויתי הפלה בפעם השניה, חברה שלי שהיא גם מאמנת  יהלי רשי, שלחה לי לינק ובו מדיטציה והרצאה, כדי לקבל השראה ולצאת מהדכדוך.

וממש בעקבות זה עלתה לי המחשבה להעלות אתר עם סיפורי השראה לבנות שעוברות את התהליך המורכב הזה של הפלה וצריכות להתמודד עם קשיים כמו איך להתמודד, איך לצאת מהדכדוך ואיך לא לסחוב עצב ומועקה.
עלה בי שוב אותו הרצון לתמוך בנשים שמגיעות לתחתית כמו שאני הגעתי ומרגישות אבודות ולגלות ולחקור דרכים שונות לעזור להן.

אני לא פסיכולוגית ולא מטפלת אני יכולה רק לרשום על מה אני חוויתי והתהליך שאני עברתי ולשתף אתכן במסע שלי מתוך תקווה שאצליח להגיע אליכן ולעשות שינוי לטובה..

וכאן תוכלי לשמוע את הראיון המאוד מעורר השראה ששמעתי ואת המדיטציה.

ההתמודדות היא חדשה היא לא מוכרת ואשמח שכל אחת שעוברת אותה תמצא את המקום לצמוח ממנה, כמו שאני הצלחתי.

ממני אליכן חיבוק גדול ואוהב 

סיון פוטש דולה
סיון פוטש

הי שמי סיון פוטש, נשואה לאבנרוש אמא של אורי וקורן, דולה במקצועי, ובעלת הפורטל "דולה ישראלית".

לאחר שעברתי 2 הפלות בהפרש של כמה חודשים ועברתי תקופה לא פשוטה שבמהלכה עברתי הפלה נוספת, החלטתי ליצור אתר כדי לעזור לנשים שעוברות את אותו הדבר.

באתר שיצרתי יש תוכן שאני חושבת שתמצאי שמועיל ממידע על הפרוצדורה של הפלה, ועד כלים להתמודדות ומציאת תמיכה במעגל נשים..

את התהליך שעברתי סידרתי בסדר כרונולוגי באתר ולכן אני ממליצה בחום לקרוא אותו על פי סדר הטאבים (כמובן שאם עכשיו את אחרי הפלה אין לך צורך לקרוא את החלק שמפרט על הפרוצדרות של הפלה, אבל אני כן ממליצה לעבור על העמודים על פי הסדר ולהיכנס ללינקים המופיעים בכל עמוד שמפנים למקורות מידע או פוסטים שונים.)

מטרתי היא לתמוך לעזור ולספק השראה ואופטימיות.

קריאה לפי השלב בו את נמצאת

הרשמה לעדכונים בבלוג

תגיות

הרשמה לעדכונים

סיון פוטש דולה

עדכונים על סיפורי השראה, כלים להתמודדות ומידע חדש אחת לחודש במייל